הפסקה הזו הייתה אמורה להיות פוסט ארוך יותר בבלוג של ההם, אבל הוא לא התגבש לכדי שום דבר ואיבד את דרכו. אז אני אפרסם כאן את הפסקה הראשונה, שכן אהבתי: בעליה לאיילון הדיסק עובר טראק, ובמשך ארבע דקות וארבעים-ארבע שניות השמש התל-אביבית הקופחת מתאיידת ומחשיכה. המכונית הופכת סביבך לקרון ב-S-Bahn של ברלין באחת וחצי בלילה. … Continue reading מרחבים אבודים